קפה בבל, בצלאל 2013. על מילים ועל שתיקה.

סרט הגמר של דפנה בן עמי ומיכל רבינוביץ. בצלאל 2013. על מילים, על שתיקה ועל בתי קפה.

האתר של דפנה: http://dafiba.wix.com/dafnabenami-art
האתר של מיכל: http://michalrab.tumblr.com/

"וַיֹּאמְרוּ: הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם. וַיֹּאמֶר ה': הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת, וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ, וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ."

המיתוס של מגדל בבל הוא מהיפים שיש לנו. הוא מהווה נקודת מוצא להפרדות האנושות לעמים ושפות. האחדות האנושית, שהתבטאה בין השאר בשפה אחת, היוותה כוח נגד לאלוהות ולכן היא פורקה לגורמים על ידי הפרדה לעמים, לארצות ולשפות שונות.

המיתוס הזה ממשיך ללוות אותנו. הרצון ליצור חברה אחת, שוויונית, נטולת היררכיה, קוסמופוליטית, בלי גבולות והבדלי מין וגזע, הוא רלוונטי לימינו לא פחות מאשר לפני 5000 שנה. תחשבו עד כמה עוצמתה של ארצות הברית נובעת מהיותה דוברת אנגלית. או לחילופין, כמה הסכסוך הישראלי-פלסטיני מושפע מכך שאנחנו לא יודעים ערבית.

ההעתקה שעושה "קפה בבל" מהמגדל אל בית הקפה מחזירה אותנו אל משמעותן של מילים ושל הקשבה. אפשר להיות כאן, בארץ אחת, עם שפה אחת ועדיין לא להבין ולא לשמוע.