מאמרי וידאו. סוג חדש של אמנות פרץ לחיינו ואני די מאוהב בו. מאמרי הוידאו הם מעבר לקטעים ערוכים בתוספת קריינות אינטלקטואלית. חלקם הופכים את חומרי הגלם מהם הם מורכבים בתוספת הפסקול ליצירה אודיו ויזואלית חדשה. רובם המוחלט, ממה שנתקלתי בו, עוסקים בקולנוע וכך מהווים מחווה באמצעות אותו המדיום לו מגיבים.
הנה הם מיטב מאמרי הוידאו שבחרתי לבלוג לשנת 2019.
אני אתחיל עם שני מאמרים על "ספיידרמן - אל מימד העכביש". סרט שככל שאני צופה בו יותר אני מאושר שהוא בא לעולם. בתוך עשור של גיבורי-על זכינו לפנינה נדירה, יצירה ייחודית, אקספרימנטלית מבחינת הסיפור והטכניקה, מרובדת בשכבות של רגש, מידע גיקי עם מבט מפוכח ושונה על התרבות הפופולרית. בתוך כל זה "ספיידרוורס" הוא גם חגיגת אנימציה. בסרט הזה הציבה חברת סוני רף אמנותי שקשה לראות מישהו מתעשיית האנימציה המיינסטרימית מצליח לעמוד בו בזמן הקרוב.
על אותנטיות באנימציה. מאמר אמיתי מאוד.
אנימציה חסרת גבולות:
אגדות בתנועה - מוזיאון TATE
על המאמר הזה המלצתי כבר כמה פעמים אז אפשר לדלג אבל גם הוא מבט עמוק על התקופה שלנו, דרך הפריזמה של אנימציה.
ונעבור לשלל נושאים שמועברים בצורה מעניינת: סינדרלה כתצוגת יכולת של תשעת הזקנים של דיסני:
על הסרט "נסיך מצריים", יצירת מופת נשכחת:
השנה אחד הנושאים השנויים במחלוקת ביותר היה כמובן הרימייקים המצולמים של דיסני לקלאסיקות. דבר שגרם לתחושת נוסטלגיה לצד תחושת מיאוס מעצם ההצהרה המובלעת של דיסני בחוסר הרלוונטיות של הסרטים המקוריים. מצד שני, דווקא גרסאות אלו הצליחו לעורר דיון בנוגע למקום בו הסרטים המקוריים, ואנימציה בכלל, מגיעים לרמה שלא ניתן לשחזר או להעתיק ולא משנה בכמה אפקטים אתה משתמש.
מאמר ראשון: השוואה בין הצגת דמותו של אלדין בסרט המקורי לעומת הצגתו בסרט החדש. מעניין מאוד.
הנה הם מאמרי הוידאו על נושא זה. ובראש: לינדי אליס שמנתחת (באריכות יש לומר ובכישרון רב) את הרימייקים ובעיקר את המקום שבו הם מנסים בעדינות של פיל להיות תקינים פוליטית כדי לתקן את עוולות העבר, האמיתיים או המדומיינים.
למה אנימטורים שונאים את מלך האריות החדש? (אולי כי הוא חוסה תחת קטגוריית אנימציה תוך שהוא מרקן את המושג מתוכנו האמנותי? אולי)
כמו שאמרתי הרימייקים האלו גורמים לגעגועים ליצירות המקוריות ומזכירים לנו מה היה בהן מוצלח הרבה תודות לשימוש במדיום עצמו.
מהי "אנימציה טובה"?
מה קורה לאנימציה המערבית היום?
ובהקשר רחב יותר: מה גורם לתופעה של התעוררות מחודשת במותגים קולנועיים ישנים. "סרטי מורשת". מאמר חכם מאוד.
ולנושא אחר: "מר שועל המהולל", סרט הסטופמושן הנפלא של ווס אנדרסון, חוגג עשור.
אולי הסרט האהוב עליי.
המציאות המודרנית המוזרה של משפחת סימפסון. מאמר שיכניס אתכם לצד האמנותי הנסתר והאפל של משפחת סימפסון. מפגש עצמתי עם הדהודיה של התרבות הפופולרית בצדדים המודחקים של האמנות והרשת.
לא רק אנימציה וקולנוע:Nerdwriter על אחת מיצירות האמנות המוכרות ביותר (בעיקר מעטיפות סרטים): "עולמה של כריסטינה".
לסיום, נחשו מי ניסה גם הוא לעשות מאמר וידאוהשנה? אני! זה היה טסט קטן שאני מחבב על תיבת נוח של וול-אי והעולם הדיסטופי שהוא מציג מבחינה מינית ומגדרית.
השנה גם ניסיתי לעשות פודקאסט וממנו אני ממליץ על הניתוח שלי לשתי יצירות נפלאות: ספיידרוורס ו"אהבה, מוות ורובוטים", אונתולוגיית האנימציה של נטפליקס.
תגובות
הוסף רשומת תגובה