על ג'יימס, אפרסקים ופרפרים

הקדמה: הסרט "ג'יימס והאפרסק הענק",המבוסס על ספרו הידוע של רואלד דאל (צ'ארלי והשוקולדה), עשוי ביד אמן בידי הנרי סליק ("הסיוט שלפני חג המולד"). זהו סרט שזכה להערכת חסר אולי בגלל אופיו האפל ותכניו המטרידים שכוללים התעללות נפשית, אלימות וראשי דגים כרותים לארוחת ערב. לא משהו שלא ראיתם בהארי פוטר. כמו לא מעט מסרטיו של הנרי סליק הסרט מנסה להיות סרט מאיים ו"דיסני" באותו זמן. לפעמים זה עובד יותר ולפעמים (מונקי בון, למשל) זה עובד פחות.

למרות הכל, זהו סרט סטופמושן מופלא עם שירים נהדרים ואם יוצא לכם לשים עליו יד אני ממליץ.
את המאמר פה כתבתי לפני כ-15 שנה, כשהבלוג עוד היה עיתון מחתרת שהודפס על A4.

חרקים באפרסקים

ג'יימס הנרי טרוטר איבד את הוריו בילדותו לאחר שקרנף פראי ברח מגן החיות הלונדוני וטרף אותם חיים, בעקבות האירוע הוא עבר לגור עם דודותיו המרשעות עצילה וגרומה (SPIKER AND SPONGE) אשר התאכזרו אליו קשות עד לאותו יום בו דברים מופלאים החלו לקרות. קסם שהשתבש השפיע על עץ האפרסק העקר שהוציא לפתע פרי בגודל בית. בתוך האפרסק הזה יצא ג'יימס למסע חוצה אוקינוסים לעבר ניו-יורק יחד עם כמה חרקים ענקיים ומתורבתים שהקסם פעל גם עליהם: העכבישה האפלה חובבת חיי הלילה, מרבה-הרגליים האגואיסט וה"מזיק" (תרתי משמע), החרגול, הכנר המתורבת, פרת-משה-רבינו האמהית, הגחלילית החרשת, השלשול הפרנואיד ותולעת המשי השתקנית (שכלל לא שולבה בסרט). כולם מייצגים זנים שונים של דמות המהגר שמפתח חלומות ותקוות כלפי "אמריקה". 
והשאלה המתבקשת היא:

למה אין שם פרפר?

ישנו מוטיב סיפורי החוזר בסיפורים רבים ומתאר את מה שקורה גם בסיפור זה: הלידה מחדש. כדי להסביר מה הוא מבטא, אתן קודם כל מספר דוגמאות למוטיב זה: נשאלה השאלה כיצד זה ששלגיה שבמותה הזמני היתה רק בת 7 נישאה בהקיצה לנסיך? וענו חוקרי ספרות-הילדים, ששלב זה, שבו הייתה טמונה בארון הזכוכית מסמל את התבגרותה; כך שכשיצאה היתה בשלה להינשא. השלבים של תהליכים כאלה כוללים שלב של כניסה, שהייה ויציאה. תהליך זה עובר גם על היפהפיה הנרדמת, על כיפה אדומה, על יונה ופינוקיו במעי הלויתן ובמובן מסויים גם על עליסה בארץ הפלאות- שינוי התפתחותי שעובר על דמות שכלואה בחממה התפתחותית.
מה שמזכיר בדיוק את התפתחותו של הפרפר: בתחילה הוא זחל: מכוער, עלוב, מסכן; לאחר מכן הוא גולם- סגור ומתפתח מעצמו. ובשיאו הוא פורץ החוצה, חזרה לעולם, רק שהפעם עם אישיות יפה, יציבה ועצמאית יותר: הוא פרפר! כך שב"ג'יימס והאפרסק הענק" בין כל החרקים למעשה ישנו פרפר ושמו: ג'יימס הנרי טרוטר!

גלמים בבטן הלויתן

לא במקרה מתלווים למסעו של ג'יימס חרקים - הוא עצמו חרק ולאורך הספר והסרט (של דיסני 1996) ג'יימס עובר את התהליך שעובר על הפרפר (הסרט גם פותח בפרפר יפהפה מעופף אשר מושמד במהרה ע"י הדודה גרומה). הסרט, לעומת הספר, היטיב להדגיש את הטבע ה"חרקי" שבג'יימס. כמו בסצינה בה הדודות מחפשות את ג'יימס:

עצילה: איפה אתה מתחבא, תולעת מגעילה?
השלשול: אה! הן יתפסו אותי!
ג'יימס: לא אותך! אותי!

כמו מחרק מזיק הן חוששות שג'יימס יפגע באפרסק. כמו-כן נוספה סצינה לסרט בה ג'יימס חולם על עצמו כעל זחל שלועס מהאפרסק והדודות רודפות אותו עם תרסיס נגד חרקים.
בשלב זה ג'יימס הוא זחל.

לאחר מכן הוא נכנס לאפרסק, שמשמש כביתו הזמני. ממש כמו הגולם אין הוא נזקק לאוכל ושתייה; הוא ניזון ממיץ   ובשר האפרסק ועסוק בתכנון עתידו- להגיע לניו-יורק.

בשלב זה הוא גולם.

כשהוא יוצא מהאפרסק- הוא פורץ במלא זהרו- על גג הבניין הגבוה בעולם. הוא מוצא משפחה חדשה מאות חברים ובית חם (העשוי מגלעין האפרסק). והאפרסק, כמו עטיפת הגולם לאחר שיצא מתוכו הפרפר, מתבקע בזמן היציאה- הוא נאכל ע"י מאות ילדים. הוא כבר חסר ערך כלפיי ג'יימס, פרט לזכרון המסע.

לא פלא אם-כן שהוא עובר מאנגליה לארה"ב. הוא עובר מבית עלוב בראש גבעה נידחת באנגליה הנוקשה אל "העולם החדש" וה"חופשי" שם יש לו הזדמנות לפרוח. וזהו סוף התהליך- ג'יימס מיצה את חיפושו העצמי והפך לפרפר, לאזרח אמריקני חופשי.

"אנחנו משפחה" אחד משיאי הרגש של הסרט:


טסט אנימציה לדמויות: