אני לא מת על הרצאות טד. רובן מהוות תשדיר יחצני של פרסונות כריזמטיות שמתוייגות לרגע כ"מומחות בתחומן" או "מעוררות השראה". לפעמים צריך לנקות את הבמה ולהשאר עם התוכן עצמו וזה המקרה בהרצאה קטנה זו של ביבן קידרון על פרויקט הנחלת אהבת קולנוע לנוער. לחבר את הנוער לתרבות דרך סרטים, דרך רגש וסוגיות פוליטיות ואנושיות. היא לא מתפלספת על "סטוריטלינג" אלא מניחה את הסיפור על השולחן כאובייקט שרק צריך להושיט יד ולגעת בו. קולנוע לא כמוצר תעשייתי, אלא כתוצר תרבותי אנושי פשוט שממשיך מורשת של סיפור כמסייע לעיבוד והגדרת זהות ומציאת מקום בעולם.אני לא מת על הרצאות טד. רובן מהוות תשדיר יחצני של פרסונות כריזמטיות שמתוייגות לרגע כ"מומחות בתחומן" או "מעוררות השראה". לפעמים צריך לנקות את הבמה ולהשאר עם התוכן עצמו וזה המקרה בהרצאה קטנה זו של ביבן קידרון על פרויקט הנחלת אהבת קולנוע לנוער. לחבר את הנוער לתרבות דרך סרטים, דרך רגש וסוגיות פוליטיות ואנושיות. היא לא מתפלספת על "סטוריטלינג" אלא מניחה את הסיפור על השולחן כאובייקט שרק צריך להושיט יד ולגעת בו. קולנוע לא כמוצר תעשייתי, אלא כתוצר תרבותי אנושי פשוט שממשיך מורשת של סיפור כמסייע לעיבוד והגדרת זהות ומציאת מקום בעולם.
תגובות
הוסף רשומת תגובה